סובבתהו בכחש / יהודה בורלא
על הסופר
יהודה בורלא נולד בירושלים בשנת 1886. למד בבית-המדרש למורים "עזרה". עסק בהוראה וניהל את בתי-הספר העבריים בדמשק. כסופר, הכניס את עולמה של העדה הספרדית לספרות העברית בארץ. זכה בפרס ישראל.
יהודה בורלא נפטר בשנת 1970.
כותרת הסיפור
כותרת הסיפור יוצרת ציפייה לכך, שאכן יתבצע בסיפור מעשה של רמייה ובכך קיימת בשם הסיפור נימה שלילית.
בתום הקריאה מקבלת הכותרת משמעות שונה, וההוכחה לכך היא בעמדת המספר המופיעה במשפט האחרון בסיפור ומסגירה את המסר שלו כולו:
תוכן הסיפור
מבנה הסיפור
פתיחה כללית: "כידוע עשירים נדיבי לב ובעלי אצילות – נדירים מאוד בעולם". המספר פותח בהכללה ביקורתית על העשירים, שבדרך-כלל אינם נדיבי-לב. בכך הוא יוצר תחושה שלילית, שעל הרקע שלה תפתיע לטובה דמותה של ריקוג´ה שתזכה לאהדה רבה.
סיפור המעשה: העלילה נבנית בתוך מסגרת בעלת אופי משכנע. העלילה מעבירה מסר אחר. אפשר שיהיו בני-אדם נדיבים גם בחברה קרה ואטומה. העובדה שריקוג´ה נישאה לאדם עשיר מאוד וקמצן באופן קיצוני, לא מנעה ממנה למרוד בו בדרכה השקטה והמסתורית ולהגשים את הטוב שבאדם – בעשייתו מעשי צדקה וחסד.
סיום כללי: משפט הסיום של הסיפור ממחיש את משמעותו הכוללת. בני הקהילה מבהירים את המסר המרכזי, לפיו טוב שלעתים מתרחשים בעולם מעשי זיוף ותרמית, כי בזכותם העולם מתקיים מן הבחינה המוסרית.
מאפייני הסיפור "סובבתהו בכחש" כסיפור קצר
דמויות – מספר דמויות מצומצם. ריקוג´ה היא הדמות הראשית, המניעה את העלילה ומובילה אל מסקנת הסיפור. בעלה, יעקב נחשון, דמות משנית, המדגישה את הפן השלילי של הנושא הנדון – עושר, קמצנות ומעשים טובים. בני הקהילה בעיר משמשים כדמויות רקע לעיצוב האווירה הריאליסטית של הסיפור.
מקום – הסיפור מתרחש במקום אחד – ירושלים.
עלילה – בסיפור קיימת עלילה אחת בלבד סביב מעשיה המופלאים של ריקוג´ה. מבנה העלילה קלאסי: אקספוזיציה – הצגת הדמויות, הזמן, המקום והבעיה המרכזית; סיבוך – ריקוג´ה עוזרת לנזקקים, למרות שהיא יודעת מה דעתו של בעלה הקמצן. תעלומת הסיפור סביב השאלה: כיצד היא עושה זאת מתחת לאפו?; התפתחות – אנשים באו אל ריקוג´ה לקבל עזרה והיא מסייעת ברוחב-לב לרבים; שיא והתרת הסיבוך – מחלתה של ריקוג´ה, הוידוי ומותה. שיא הסיפור וגילוי האמת מתרחש סמוך לסיום. זוהי גם נקודת הפואנטה של היצירה כולה.
אפיון הדמויות
ריקוג´ה
תאור חיצוני: בת טובים, חביבה על כולם, בת 20, חמודה, עיניה טובות וטהורות. קולה חנון, דיבורה מתון, שקול ורצוף דברי בינה וטוב-טעם.
דעת הסביבה עליה: כולם אוהבים אותה ומוקירים את טוב לבה. ניכרת נימה של צער על השתדכותה לאדם שלילי אשר לחלוטין לא ראוי לה.
יחסה לזולת: מקרינה חום ואצילות-נפש על כל הסובבים אותה. בכוחה להשכיח צער מכל אדם עגמומי שהביט בה. היא מסייעת ומושיעה כל אדם הדופק על דלתה. היא מברכת ואומרת דברי חן המחממים את לבו של כל אדם הנקרה בדרכה.
המעשים שלה: היא עושה מצוות ונותנת צדקה בסתר. כמובן שהמעשה יוצא-הדופן המאפיין את אישיותה יותר מכל, הוא במכירת תכשיטיה והחלפתם במזויפים, זאת על-מנת לתרום את כספי הרווח לעניים ונזקקים.
אפיון באמצעות ניגוד: אישיותה מאופיינת כניגוד מוחלט לאישיות בעלה.
יעקב נחשון
תאור חיצוני: אלמן כבן 35, רע מראה, עיניו טרוטות (=חלושות/כבויות), לא תואר ולא הדר, לבושו מהודר ויוקרתי. פניו מבהיקים כמשוחים בשמן.
דעת הסביבה עליו: יעקב נתפס כמי ששולט במזל ולא כמי שהמזל שולט בו. הוא מגונה על-ידי הסביבה הרואה בו אדם רע לב ואטום לרגשות הזולת. הוא מוכר כבור ועם הארץ וקמצן באופן קיצוני.
נוסף על כך, מוכר יעקב נחשון כמי שלא נותן צדקה ונדבה כפי שניתן היה לצפות מאדם במעמדו החברתי והכלכלי. הוא נהג לפטור עצמו בשתיקה כאשר פנו אליו בבקשת עזרה. הוא אגואיסט, חושב רק על עצמו ומתעלם בבוז מהסובלים סביבו.
המעמד הכלכלי והחברתי: יעקב היה אדם עשיר, מצליח ובר-מזל. בכל דבר בו שלח את ידו, הרוויח בגדול.
אפיון באמצעות ניגוד: דמותו של יעקב מנוגדת לחלוטין לדמות אשתו.
מאפייני החברה ותפקידם ביצירה
א) ליצור רגשות אהדה כלפי ריקוג´ה ורגשות כעס וזלזול כלפי יעקב.
ב) לתאר את הדמויות ולנקוט עמדה באשר להן. ג) לעורר מתח באשר לגילוי האמת באשר לדרך פועלה של הדמות הראשית – ריקוג´ה. ד) לעצב את תפאורת הסיפור על רקע הזמן ומקום התרחשות העלילה.
משמעות הסיפור והמסקנות העולות ממנו
הדילמה בסיפור
א) מעשה המרמה נעשה למען מטרה נעלה – עזרה לנצרכים ולסובלים.
ב) מדובר בתכשיטיה שלה שהיא מכרה, כלומר היא זאת שוויתרה על התקשטות בתכשיטים (ובכך יש היבט חיובי כלפיה כאישה אשר ויתרה על דבר שלרוב משמעותי עבור נשים – הצגת האנושיות מעל הנשיות).
ג) הבעל, שהוא הנפגע במקרה זה, היה רשע וקמצן, ולפיכך המחויבות המוסרית כלפיו פחותה יותר. אדם שאינו שומר על כללי המוסר, קשה לראות בו בעל חוב מוסרי. במידה מסוימת, העובדה שריקוג´ה היא אשתו, זוקפת את מעשיה הטובים גם לזכותו.
ד) השותף למעשה, הצורף דוד ששון הוא אדם מאמין שראה במעשה מצווה וכמוהו גם שאר בני הקהילה.
ה) לפני מותה התוודעה ריקוג´ה על מעשיה, ואף הציגה בפני בעלה את הדיווח הכספי המלא שניהלה בקפידה כל השנים.
סיום הסיפור
דרכי עיצוב מרכזיות
מקורות
- משולם, ציפי. "ספרות לבגרות". מילי, 2003.