פגישה, חצי פגישה / רחל
השיר הנו שיר קלאסי בן שני בתים שווים באורכם ודומים בחריזתם. המבנה המסודר של השיר עומד בניגוד לסערת הרגשות המתוארת בו.
בבית א´ מתואר מצב ממשי של פגישה המעוררת סערת רגשות. פגישה מקרית , בלתי מתוכננת וחטופה שבה לא נאמר כמעט דבר מלבד "קטעי ניבים סתומים" מעוררת בעקבותיה רגשות עזים המתוארים בהמשך השיר באמצעות שלוש תמונות מטאפוריות שהמשותף להן הוא דימוי האהבה לים ומים.
התמונה הראשונה הינה תמונה של ים סוער המציף את הכל: "ושוב הכל הציף ושוב הכל הסעיר משבר האושר והדווי". הים שהוא מטאפורה לרגשות ולאהבה, מסעיר את הדוברת וגורם לה לרגשות אמביוולנטיים. מצד אחד אושר, הנאה והתרגשות ומצד שני גם כאב המאיים עליה כמו הים המאיים במשבריו (בגליו) להציף ולהטביע. השימוש במילה "מֲישבר" מעלה קונוטציה של משבר.
התמונה השנייה בשיר הנה תמונה של סכר הנפרץ ע"י המים: "אף סכר שכחה בניתי לי מגן הנה היה כלא היה". סכר השכחה, כלומר, חומת המגן המלאכותית שהדוברת בנתה לעצמה, על מנת לשכוח את מי שאהבה ועל מנת לחסום את רגשותיה ולהגן על עצמה מפני האהבה, נפרץ. פריצת הסכר מבטאת את הרגע שבו הדוברת נכנעת לאותם רגשות שהיא ניסתה לדכא.כמו הסכר שאינו עומד בפני זרם המים, כך אין היא יכולה לעמוד מול פרץ רגשותיה.המטאפורה "סכר שכחה" הינה למעשה ביטוי להגיון ולשכל שלעיתים אינם מצליחים לעמוד בפני הרגש (הים). הביטוי "היה כלא היה" מבליט את חולשתו של סכר זה, שהיה למעשה אשליה בלבד לכך שהדוברת התגברה על אהבתה ורגשותיה.
התמונה השלישית והאחרונה בשיר הינה תמונת אישה הכורעת לשתות ממימיו של אגם סואן: "ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן לשתות ממנו לרוויה".באמצעות תמונה זו מתארת הדוברת את כניעתה לרגשותיה. הדוברת נותנת דרור לרגשות המציפים אותה ואף מתמכרת לרגשות אלו. הים הסוער שהופיע בתחילת השיר, הופך כאן לאגם סואן. למרות שיחסה של הדוברת לאהבתה מורכב, היא מתמסרת לחווית השתייה עד תום ושותה מים האהבה, כלומר היא אינה מתכחשת לרגשותיה ומקבלת אותם.
סיכום ניתן לראות כי בשיר זה קיימת חוסר פרופורציה בין טיב הפגישה החטופה והמקרית שהיוותה גורם לכל מה שהתרחש, לבין הרגשות המתעוררים בעקבותיה. עובדה זו מבליטה את עוצמת הרגשות אותם דיכאה הדוברת ואת הצמא הרב שלה לאהבה.
מקורות
"לאורך השורות" – מדריך למורה, הוצאת רמות
