המפתח / יצחק בשביס זינגר

תקציר העלילה

מבנה הסיפור

אורח חייה של בסי פופקין לפני המפנה
 
בסי סובלת מבדידות אנושה מאז נפטר בעלה לפני עשרים שנה. מחשבותיה מונחות על-ידי חרדות קשות. היא רדופת מחשבות רעות ומשוכנעת שכוחות שליליים מתכוונים לפגוע בה בזדון. הפתרון למצוקתה הוא בהסתגרות בביתה. אלא שגם בכך אין משום פתרון אמיתי, מכיוון שגם בביתה, חשה עצמה בסי – נרדפת.
אורח חייה האומלל מתבטא בפרטים הבאים:

•  היא מזניחה את הסדר והניקיון בדירתה, ואין לה עוד שליטה על החפצים שנצטברו בה.
•  היא מזניחה את בריאותה (היא סובלת מרבמטיזם = כאבי פרקים ושרירים, מעודף שומן ומנפיחות רגליים), ואינה דואגת למשקפיים הולמים ולמקל הליכה.
• היא מתעלמת מן הצורך לטפל בענייניה הכספיים, ואת רכושה הרב (תכשיטים, שטרי כסף, ניירות ערך) היא מחביאה במקומות-מסתור בדירתה.
• היא מנתקת כל קשרים בין-אישיים: אינה מדברת עם אנשים, מוותרת על אמצעי התקשורת (טלפון, עיתון, מכתבים). "היא לא דיברה עם איש"; "היא לא בטחה באיש".
• היא מאמינה כי אורח חייה זה מגן עליה מפני סכנות האורבות לה.

החרדה כמעצבת דפוסי ההתנהגות של בסי:

את השקפת עולמה של בסי ניתן לתמצת בציטוט מדבריה: "הכל נגדי".

חיי הבדידות שלה, גילה המבוגר ומחלותיה מגבירים כנראה את חרדותיה לממדים מפלצתיים. היא משוכנעת שלא רק בני-האדם, אלא גם בעלי-חיים ואפילו חפצים שונים, חברו יחדיו בכדי למרר את חייה. היא לא מבחינה עוד בין המציאות לבין יצירי דמיונה. על-פי תפיסת עולמה שזורים הטבעי והעל-טבעי במרקם אחד ללא הבדל. היא מאמינה באמונות טפלות שעם השנים דחקו הצידה את אמונתה באלוהים, עד שזנחה את קיום מצוות הדת היהודית.

 שבירת המפתח – השינוי הדרסטי שחל בראיית העולם של בסי התרחש בעקבות הזעזוע שהתחולל באופן פתאומי בשגרת חייה. המפתח לדלת ביתה נשבר ובסי מצאה עצמה מול הגדול שבחרדותיה – היא נותרה חשופה בלי הגנה בלילה בשכונה עוינת… והנה לא קרה לה דבר.

 גילוי היקום ויפי הטבע – בסי הביטה לשמיים ברוב ייאוש ולפתע הבחינה בירח המאיר ביופיו ולידו הבחינה בנצנוץ כוכב.

האמונה המחודשת באלוהים – המבט לשמיים עורר בה את האמונה הדתית בכוח עליון חנון ורחום שאפשר לבטוח בו. החרדה נעלמה.

 חשבון נפש – במהלכו חשה בסי צער על ההפסד ועל הבזבוז שנהגה בחייה בשנים שחלפו. היא מבינה שהחמיצה מספר אפשרויות למימוש עצמה. היא מצטערת שלא נסעה לשום מקום, לא נהנתה מכספה, לא עזרה לאחרים.

 פקיחת העיניים – בסי מסוגלת לפתע להפנות מבט אל תופעות בעולם, ולא להצטמצם לעולמה הצר בלבד. היא חשה רחמים כלפי אחרים.היא נוכחת לדעת שיש  בעלם יצורים מסכנים ממנה, כמו החתול האומלל והרעב שניגש אליה, מיילל ומתחכך ברגליה. היא חשה נבוכה, ורחמיה מתעוררים יחד עם ההכרה, כי בכוחה לגונן על חלשים ממנה.

·       השלבים בראייתה החדשה של בסי זוכים לביטוי מטאפורי של הסרת הכישוף שדבק בה לפני שנים. היא מתוארת כמי שהתעוררה מחלום ארוך ומסויט אל מציאות חיים חדשה – נינוחה, שלווה ואופטימית. לפתע האנשים החולפים מולה ברחוב נראים לה טהורים ומסבירי-פנים והיא מגיעה למסקנה שלא כולם בשכונה שלה רוצחים ושודדים כפי שחשבה. השיא בראייתה החדשה מתרחש כאשר בסי יוצרת קשר אמיתי עם שכניה (ששמרו על המוצרים שהשאירה בפתח ביתה כאשר המפתח נשבר) ועם שוער הבניין שסייע לה בפתיחת הבית בלבביות רבה.

·       התמורה בראיית עולמה של בסי היא יסודית ומהירה. מגישה חשדנית, מתגוננת ורדופת חרדות ביחס לסביבה, מגיעה בסי לפתיחות, לאמון בזולת ולתחושת בטחון.

"המפתח" – רעיונות מרכזיים ומשמעותם

 1. האדם החווה גילוי המוביל לשינוי ולהתפכחות בחייו – הנושא המרכזי בסיפור הוא השינוי הקיצוני שעוברת בסי בעקבות חוויה בלתי צפויה שהותירה אותה  בהתמודדות מפתיעה ביותר עם מציאות חייה.  

2. יחס החברה לחריגים שבה – בסי היא אדם חריג שבחר להתבודד ולהתרחק מכל קשר אנושי עם הזולת. היא משוכנעת בדבר קשר מסתורי שנועד לחסל אותה.    הפרופיל החברתי המעוות שעולה מן הסיפור נובע מצמידות נקודת המבט של  המספר לזו הפסימית של בסי. רק בסיום הסיפור מתברר שאין לחברה שום כוונה    לפגוע בחריגים החיים בה, ובפרט לא בבסי. יתרה מכך, הסיפור מזמן עלילה אנושית המציגה ערכים כגון: דאגה ועזרה לזולת, ידידות ואחווה אנושית.

 3. הזיקנה – גיבורת הסיפור בסי היא אישה זקנה, המאפיינת באישיותה סוג מסוים של התנהלות המייצגת את גיל הזיקנה. הסיפור מיטיב לתאר את חולשתם הפיזית    ואת נמיכותם הרוחנית של מי שזקנתם לא מאירה להם פנים. יחד עם זאת ועל אף תופעות הלוואי המאפיינות את הזיקנה (מחלות, קשיי  ראייה, ירידה בזיכרון, בדידות ופחד), מציג הסיפור אלטרנטיבה המבקשת להציג את פרק החיים האחרון של האדם כמכובד וראוי, זאת בתנאי שהאדם יוכל להשתחרר מחרדותיו ודעותיו השליליות על העולם ויגלה אמון בזולתו ובסביבתו הקרובה. כך יוכל לזכות במעט נחת רוח ובתחושת מימוש עצמי, אף על סף מוות.

 דרכי עיצוב מרכזיות בסיפור

 1.     מוטיב המפתח – המפתח מופיע בסיפור בשלושה הקשרים שונים:

א)    עלילה חיצונית: המפתח לדלת ביתה של בסי נשבר – דבר שאילץ אותה לשהות ברחוב כל הלילה. בבוקר פותח השוער את דלת דירתה במפתחו. המפתח משמש לאדם להגנה ולביטחון.

ב)     עלילה פנימית (נפשית): "המפתח השבור פתח דלת במוחה שננעלה מאז מותו של סם". כאן המפתח והדלת משמשים כמטאפורה להכרתה של בסי. שבירת המפתח פקחה את עיניה של בסי לדרך המעוותת בה תפסה את המציאות עד אותו אירוע. המפתח השבור משמש כאמצעי לתיקון הדעת.

ג)      סגירת מעגל: סיום הסיפור במלים "אין צורך פה בשום מפתח. פשוט היכנסו – ומזל טוב". בדבריו אלו של בעל המלון שהוליך אותה ואת סם בעלה לחדר הכלולות שלהם, נזכרת בסי בחלומה, על סף מותה, לאחר שחל בה השינוי הדרמטי. בכך סוגר משפט זה מעגל ומוכיח כי התמורה שחלה בבסי אכן הביאה אותה אל המנוחה והשלווה. הדלת הפתוחה המופיעה פעמיים בחיי בסי (על סף נישואיה ועל סף מותה), מקשרת בין שני "מצבי גבול" שבסופו של דבר הביאו אותה למחשבה אופטימית, אמון בזולת, וביטחון בסובב אותה.

ד)     מסר של החמצה: למוטיב המפתח יש תפקיד בהעברת מסר ההחמצה של הסיפור. בסי אמנם זוכה בהארה ובתובנה אופטימית חדשה, אך הדבר קורה כשהיא כבר שבויה בחוסר הכרה, במצב ביניים שבין חיים למוות. בכך הסיפור מותיר טעם של החמצה על אובדן עשרים השנים, אותן בזבזה בסי על הזיות וחרדות שווא.

 2.     זווית הראייה של המסופר – התיאורים בסיפור בדרך-כלל מוגבלים למה שבסי עצמה מרגישה, מאמינה ויודעת. לעתים חורג המספר ממתכונת זאת בכדי להשחיל פרשנות באשר לאופי תפקודה של בסי. האלמנט של מבע משולב (שילוב נקודות המבט של המספר ושל בסי), מעניק לסיפור נופך אותנטי ומשכנע, המגביר את הרושם נוכח השינוי הדרמטי שהתחולל בנפשה של בסי.

3.     ממונולוג לדיאלוג – זהו אמצעי עיצוב שנועד להמחיש כיצד המונולוגים הפנימיים של בסי הופכים לקראת סיום לדיאלוגים עם שכניה ועם שוער הבניין. בכך מעצים המספר את התמורה האדירה שחלה באישיותה של בסי.

מקורות

1. פיינגולד, בן-עמי. "הוראת הסיפור הקצר". רמות, 1989.